פתיחת תיק בניגוד להוראות הדין ונהלי לשכת ההוצל"פ

בפני בקשת ב"כ הזוכה להטלת עיקולים בטרם המצאת אזהרה לחייבת. 

עיינתי בבקשה על כלל נספחיה וכן בבקשת הביצוע ובנסיבות העניין סבורני כי בטרם תינתן הדעת ביחס לסעד מושא בקשה זו מוטלת על רשם ההוצל"פ החובה לבדוק את פרטי בקשת הביצוע והנספחים הנלווים לה.                                                        

בקשת הביצוע מכילה 14 שיקים אשר הוגשו לביצוע ומועד פירעונם בין 30/3/2011 לבין 20/7/2011.                                 

ככל הנראה, בעת הגשת הבקשה או בדיקתה נמחקו מהבקשה הפרטים המיוחסים ל - 4 השיקים האחרונים שכן, מועד פירעונם טרם הגיע וזאת נכון למועד הגשת הבקשה.                                

זאת ועוד, עיון בסעיף ו' 4 לבקשת הביצוע מגלה כי צוין שהשיקים מושא בקשת הביצוע הוצגו לפירעון.                            

לכאורה, אכן המדובר בבקשת ביצוע תקינה אשר פרטיה מפורטים כנדרש עפ"י החוק. יחד עם זאת, עיון פשוט בנספחים אשר צורפו לבקשה מגלה תמונה שונה מזו המוצגת בגוף הבקשה.                     

למעשה, מכלל השיקים אשר הוגשו לביצוע רק שניים מהם הוצגו לפירעון וחוללו, במקרה זה, מסיבת אכ"מ (שיק מספר 133 מ. פירעון 30/3/11 ע"ס 2,000 ש"ח ושיק מספר 188 מ.פירעון 30/3/11 ע"ס 2,000 ש"ח). יתר השיקים כלל לא הוצגו לפירעון ונושאים הם את חותמת הבנק הנמשך בלבד.                                     

הנה כי כן, מתקבלת תמונה לפיה בקשת הביצוע אינה תואמת את נספחיה והמדובר בבקשה אשר הוגשה בניגוד להוראות הדין ובניגוד לנהלי לשכת ההוצל"פ עצמה.                                   

לא ברור מדוע בקשה זו הובאה ללשכתי, שכן סבורני כי היה על מקבלי ההחלטות בעלי הסמכות המנהלית הרלוונטית למנוע את הגשתה באופן כפי שהוגשה, וזאת בהתאם לסמכויות המוקנות לבעלי התפקיד מתוקף תפקידם המנהלי.                                       

לעניין זה אפנה את כל הצדדים הנוגעים בדבר להוראת החוק הרלוונטיות, היא הוראת החוק המופיעה בסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל - "הוצאה לפועל של שטרות".                            

בעניין זה נאמר ונכתב לא אחת כי אמנם האוחז בשטר רשאי לבחור לעצמו את הדרך בה ילך, וזכותו להגיש בקשה לביצוע שטר לפי סעיף 81 א' לחוק או תובענה לבימ"ש המוסמך. אולם, שטר שאיננו אכיף בדרך של הגשת תובענה הרי שלא ניתן לאכפו בדרך של הגשת בקשה לביצועו. (ע"א 211/73 שורפה נ' וקלסר פ"ד כ"ח(1) 512 וכן דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות חלק שני מהדורה שביעית (2009) עמ' 996).                                           

עוד נקבע כי שיק אשר נאחז בידי תובע איננו יוצר כשלעצמו עילה לתובענה. כל עוד השיק לא הוצג בבנק הנמשך וחולל על ידיו, או שהאוחז הופטר מחובת הצגתו אין השיק מחולל. וכל עוד לא חולל   

השיק, לא קמה לאוחז זכות חזרה על המושך. הצגת השיק בפני הבנק הנמשך או העובדות הפוטרות מחובת ההצגה, יוצרות תשתית המעמידה עילת תביעה נגד מושך השיק וללא פרטים אלה לוקה כתב התביעה בחסר. (דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות חלק שני מהדורה שביעית  (2009) עמ' 996).                            

לא זו אף זאת, הרי שגם בנהלי הרשות לאכיפה וגביה המתייחסים לפתיחת תיקים מסוג שטרות נקבע לעניין זה כדלהלן:             

"ככלל כל שטר יוגש לביצוע בבנק לפני הגשתו לביצוע בהוצאה לפועל. לא יקובלו שטרות שטרם הגיע מועד פירעונם. רק אם חולל השטר ניתן להגישו לביצוע".                                   

בנסיבות אלו, ונוכח כל האמור לעיל ברור כי בקשת הביצוע אשר הובאה ללשכתי לוקה בחסר ולמעשה הוגשה בניגוד להוראות הדין והנחיות העבודה המנחות את בעלי הסמכות המנהלית.              

משכך, ואך בשל נימוקים אלו, יש להורות על מחיקת הבקשה על הסף וסגירת תיק הוצל"פ זה ואין צורך להידרש, בשלב זה, ליתר הנימוקים המובאים בתצהיר התומך את הבקשה והמבסס את הסעד המבוקש.                                                     

ב"כ הזוכה יהיה רשאי לחדש את בקשתו וזאת ככל שזו תוגש בהתאם להוראות הדין ובכפוף לנהלים הרלוונטים.  

                                                                                                                     _______________